|
מוצא החיים על פני האדמה
|
|
|
|
|
מדוע לא נפתרה עדיין שאלת מוצא החיים? מה הקושי להבין כיצד הפכו תרכובות כימיות פשוטות על הארץ הקדומה למערכות חיות ראשוניות? חוקרי מוצא החיים משוכנעים כי רק אבולוציה על-ידי ברירה טבעית שפעלה כבר על החומר הדומם, היתה יכולה להביא להתפתחותה של מורכבות ביולוגית ויצירת חיים. עכשיו מחפשים אחר מבנים כימיים שהתקיימו לפני כארבעה מיליארד שנה ושימשו תשתית לפעולת הברירה הטבעית
לאורך רוב ההיסטוריה האנושית לא היה לאיש ספק מהו מקור החיים. ההסבר המקובל, משותף לחוקרי טבע ולפשוטי עם כאחד, היה שילוב של אמונה בבריאה אלוהית של צורות החיים והאמונה ב"גנרציה (היווצרות) ספונטנית". תיאוריית הגנרציה הספונטנית טענה כי לנגד עינינו חוזרים ונוצרים מחומר דומם יצורים שונים - חרקים, צפרדעים, צלופחים ואפילו ציפורים. מקורם של יצורים אלה הינו חומר אנאורגני, כאדמה למשל, או אורגני, כערימות אשפה או צמחים נרקבים. יצירת החיים דורשת לחות וחום שמש. תיאוריית הגנרציה הספונטנית זכתה במשך מאות שנים לא רק להצדקה מטריאליסטית, אלא אף להצדקה דתית, שלפיה אלוהים יצר באירוע הבריאה הראשוני את ה"זרעים הפוטנציאליים" של יצורים חיים רבים, ואלה חוזרים ומתממשים על-פי תוכנית קבועה מראש בתנאי סביבה מתאימים.בעקבות תצפיות וניסויים, החל מן העת החדשה החלה אמונה זו להתערער. במאה ה-18 ובמהלך המאה ה- 19 טענו אנשי המדע, כי בהיווצרות (גנרציה) ספונטנית נוצרים מי-
את המאמר במלואו ניתן לקרוא בכתב העת
|
|
-קרואורגניזמים בלבד. סדרת ניסויים מרשימה שביצע הכימאי הצרפתי לואי פסטר במחצית השנייה של המאה ה- 19, היתה הגורם המכריע לירידתה הסופית של האמונה בגנרציה ספונטנית מבמת ההיסטוריה. פסטר לא הסתפק במסקנה המדעית של ניסוייו, וראה בהם חיזוק לעמדתו הדתית–פילוסופית: גם בעבר הרחוק חיים לא היו יכולים להתהוות מחומר דומם, כך שראשיתם היתה בריאה אלוהית. לא רק תיאוריית הגנרציה הספונטנית, אלא גם האמונה בבריאה אלוהית של מינים קבועים התערערה בהדרגה. החל במאות ה-14 וה-15 מגלה אירופה עולם חדש ומופלא: חוקרים יוצאים למסעות ומגלים ארצות חדשות ומגוון יצורים חיים שלא נודעו בעבר. קוסמולוגיה חדשה מרחיבה את גבולות העולם לאינסוף ומסיטה את האדם ממרכז היקום. פיזיקה חדשה מסבירה באופן מכני את תנועת הכוכבים במסלולם. מדע חדש המסתמך על ניסויים והבנה מתמטית-תבונית של חוקי הטבע, תופס את מקום ההסבר התכליתי, הדתי/אריסטוטלי. בעק...
|
|