|
האדם הביוני
|
|
|
|
|
סכומי עתק מושקעים בכל רחבי העולם בחקר המוח - ללא ספק המערכת המורכבת והמעניינת ביותר עלי אדמות. במרכז החדש לחקר המוח שנפתח לאחרונה באוניברסיטה העברית יעסקו, בין השאר, בפיתוח היכולות להפעיל כלים מכאניים ופרוטזות באמצעות הוראה ישירה מהמוח. פרופסור אילון ועדיה מתאר את הקשיים, את ההצלחות ואת התקוות
חקר המוח ניצב כיום בחזית המחקר המדעי בעולם. ברור לכל כי מדובר במערכת המורכבת ביותר הקיימת בטבע, ומה שמרשים עוד יותר – זו המערכת היחידה שחוקרת את עצמה. חוקרי המוח בעולם עומדים בפני שורה של אתגרים מרתקים שמחייבים מחקר וטיפול בין-תחומי. הנושא החם ביותר כרגע הוא הטיפול בממשק מוח-מכונה, שהוא היכולת שלנו להעביר פקודות מהמוח למתקן מכאני או רובוטי ולהפעילו. לכולם מובן שרק באמצעות שיתוף בין דיסציפלינות מצד אחד ומאמץ עולמי של העברה ושיתוף הידע מצד שני ניתן יהיה להגיע לפריצות דרך במחקר. נוירולוגים, נוירו-כירורגים, מדעני מוח, פיזיקאים תיאורטיים, ביולוגים, כימאים ומהנדסי מחשבים מגלים עניין בתחום יותר מאי פעם. העבודה שלהם מעניקה לנו תקווה להתקדמות מחקרית משמעותיות.האתגר הראשון טמון לכן בתחום הסוציו-אקונומי. אין מנוס מפריסת רשת עולמית של שיתוף פעולה וחילופי מידע בין החוקרים מכל התחומים הפעילים ברחבי העולם. האנושות חייבת ללמוד-
את המאמר במלואו ניתן לקרוא בכתב העת
|
|
- לשלב בין נטייתם הטבעיות של בני אדם להגיע להישגים אישיים, לבין העובדה שאנו, בני האדם, יצורים חברתיים מטבענו ומפיקים מעצמנו את המרב הודות לקשרי גומלין, שיתופי פעולה ועבודת צוות. הצורך לעבוד ביחד חייב להיות חזק משאיפת התהילה והאגו של החוקר הבודד. יש הכרח לחבר צוותים וחוקרים לעבודה משותפת, לבנות חלוקת עבודה מתוכננת, מושכלת ויעילה. המשימה היא ליצור תחושת "יחד" כלל-עולמית. לא מדובר באתגר אישי, אלא בפרויקט אנושי.כאן אפשר ללמוד משהו מדרך העבודה והאסטרטגיה של המוח. אף אחד מאיתנו, בני האדם, אינו חש עצמו כ"צרור נוירונים, או אשכול של תאי עצב". למרות שהמוח שלנו הוא אוסף של מיליארדי תאים נפרדים, התאים האלה יודעים ומצליחים ליצור מערכת קשרי גומלין מופלאה המייצרת הכרה, אינטליגנציה, תבונה, רגשות ופעולות יצירתיות. חיקוי דגם הפעולה של המוח הוא האתגר המדעי והאנושי החשוב ביותר העומד כיום בפני אוכלוסיית ה...
|
|