עץ, הגדל פרא בסביבה שבה גדלים עצים מסוגו, אין טבעי ממנו. עץ שנעקר מן החורש, ניטע בחצר, הושקה ודושן – האם עדיין טבעי הוא? ועץ אשר הושבח כדי להרבות ולהמתיק את פירותיו? ומה לגבי זה שהונדס גנטית כדי להפכו עמיד למזיקים – האם טבעי הוא או מלאכותי?

גז חמצן וגז מימן מתרכבים זה עם זה ליצירת מים: היש טבעי מזה? אך מה אם בני אדם לוקחים חומרים מהטבע ויוצרים מהם תרכובת – האם הטבעי הופך בכך למלאכותי? מדוע התרכובת הכימית המכונה "פלסטיק" נחשבת מלאכותיות יותר מן התרכובת הכימית המכונה "מים"?

האם הנחל בתצלום, העשוי בטון שזרם והתקשה, הוא מלאכותי יותר מנחל שבו זורמים מים שנבעו ממעיין?

מהו הקו המפריד ביו הטבעי למלאכותי? אנו, בני האדם, הננו חלק מן הטבע. כל מה שאנו עושים כפוף לחוקי הטבע. כל החומרים שאנו משתמשים בהם לקוחים מן הטבע, וכל תהליכי העיבוד של החומרים הללו אינם אלא שימוש בחוקי הטבע. אובייקט מלאכותי נבדל מאובייקט טבעי רק בכך, שהוא נבנה בכוונה להשיג מטרה. אנו קובעים שעץ מהונדס גנטית הוא "מלאכותי" מכיוון שנבנה במיוחד להשגת יבולים שרצויים לנו, בני האדם. אם אותו שינוי גנטי, באותו עץ, נוצר במקרה, הרי שזהו שינוי "טבעי". כך גם ביחס לתרכובות כימיות: אם מימן וחמצן מתרכבים במקרה, ולא בכוונת מכוון, הרי שמולקולת המים הנוצרת היא טבעית; לעומת זאת, אם אנו מרכיבים חומרים לתרכובת המיועדת לשימושנו, הרי שהיא מלאכותית.

לא תמיד קל להבחין בין אובייקט שנוצר מתוך כוונה לבין אובייקט שנוצר במקרה. אם תמצא במדבר שעון מתוחכם, התוכל להכחיש שמוח חכם תכנן ובנה אותו? ואם אנו מודים שמציאת חפץ פשוט כמו שעון מעידה על יוצר ומתכנן, מה נאמר על איברים מורכבים כמו עיניים, כנפיים של בעלי הכנף, ובוודאי על היצור המופלא הקרוי אדם? האין הם מעידים על קיומה של תבונה עילאית אשר תכננה ובראה אותם? הניסיון להוכיח את קיום האל מתוך מראית העין המתוכננת של העולם, מכונה "הטיעון מתוך התכנון". על-פי טיעון זה, העולם כולו "מלאכותי" שכן הוא נוצר מתוך כוונה.

לא רק תיאולוגים אימצו את הרעיון, שכל המתרחש הוא לקראת תכלית מסוימת. אריסטו ביסס על רעיון זה מדע תכליתני (טלאולוגי): על-פי הפיזיקה והביולוגיה של אריסטו, "כל סוף מעשה שבדרך הטבע, כהרי סוף מעשה שבמחשבה תחילה". מערכות טבעיות מתפתחות אל עבר תכלית, שפרטיה מתגלים במעשה המוגמר: הזרע נובט ומתפתח לצמח בוגר מפני שזו תכליתו. גישה זו, ששלטה במדע המערבי במשך מאות שנים, נזנחה רק עם התפתחותו של המדע המודרני. אחד האתגרים הגדולים של הפיזיקה והביולוגיה בעידן המודרני הוא להסביר כיצד נוצרה מראית העין אשר הטעתה את אריסטו, ואחריו את אנשי הדת ומאמיניה.

לומר שהעולם הוא "טבעי" פירושו לומר שהעולם נוצר ללא מטרה והתפתח בלא יד מכוונת. הרעיון שהעולם הוא "טבעי" במובן זה הוא הרעיון העמוק והמהפכני שביסוד תורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין. על-פי גישתו, הרעיון של שאיפה למטרה הומר ברעיון של התפתחות באמצעות הברירה הטבעית: השתנות מקרית והיכחדות הבלתי מתאימים.

נחל הבטון שבתמונה, אשר עיבודו ושיקומו הם הפרויקט האמנותי-אקולוגי של שי זכאי, נוצר במקרה: שאריות ממערבלי בטון שנשפכו לנחל נשטפו וזרמו בערוצו עם המים, ואט-אט שקע הבטון והפך לקרקעית מוצקת. איש לא התכוון ליצור את הנחל והוא אינו משרת שום מטרה אנושית. הוא תוצר לוואי של תהליך שנועד לשרת מטרה אנושית. רק המעקב אחר אופן היווצרותו של הנחל מאפשר להגדירו כמלאכותי.

אם כן, ההבחנה בין טבעי לבין מלאכותי, הבחנה שמיטשטשת לרגע אל מול נחל הבטון, היא ההבחנה שביסוד אחת המחלוקות הגדולות
ב-150 השנים האחרונות: המחלוקת סביב השאלה האם עולמנו הוא תוצר של בורא בעל כוונות ומטרות, או של אבולוציה נטולת תכנון ותכלית.